פסק-דין בתיק ת"א 30698-11-11

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה כספית בטענה לפגם נסתר אשר התגלה בדירת מגורים שרכש התובע מהנתבעות.

2.         מקרה שהיה כך היה:

            הנתבעות היו בעלות זכויות בדירת מגורים ברחוב ההגנה 48/15 בנהריה (להלן: "הדירה") הכוללת, בין היתר,  מרפסת (להלן: ''המרפסת''). מהמרפסת חדרו מים לדירת השכן שמתחתיה וזאת למשך כשנתיים ימים ולפיכך הוצאו מספר אריחים מהמרפסת ובמקום בוצעו עבודות איטום (להלן: "הפתח").

            הנתבעות הציעו את הדירה למכירה באמצעות המתווך מר מיכאל דנון (להלן: "המתווך") והתובע התעניין ברכישתה. לצורך כך ערך התובע בדירה לפחות שני ביקורים ובאחד מהם נכח המתווך ובעלה של נתבעת מס' 2, מר משה עמיקם (להלן: "משה"). התובע שאל לפשר הפתח במרפסת ומשה השיב לשאלתו. בין הצדדים מחלוקת באשר לתוכן התשובה ועל כך בהמשך.

            ביום 30.12.10 נערך ונחתם בין הצדדים בעלי הדין הסכם, לפיו רכש התובע את הדירה (להלן: "ההסכם").

            הנתבעות מסרו את מפתחות הדירה לתובע לצורך ביצוע עבודות שיפוץ וזאת לפני המועד שנקבע בהסכם. עם תחילת עבודות השיפוץ פנה השכן המתגורר בדירה שמתחת לדירה נשוא התביעה (להלן: ''השכן'') לתובע והעמיד אותו על בעיית חדירת המים מהמרפסת לתוך דירתו. התובע פנה לנתבעות ולמשה בהצעה להשתתף בעלות הטיפול בבעיית הנזילה, אולם הצדדים לא הגיעו לעמק השווה. מכאן התביעה.

טענות הצדדים בתמצית:

3.         לטענת התובע, כאשר ביקר בדירה טרם חתימת ההסכם ושאל את משה לעניין הפתח במרפסת, השיב לו האחרון כי במקום היתה בעיה של נזילה אשר תוקנה וכל שנותר הוא לסגור את הפתח ולחדש את הריצוף אשר הוצא מהמקום. על סמך הצהרה זו ניאות התובע לחתום על ההסכם ולרכוש את הדירה. בפועל, במהלך עבודות השיפוץ הודיע השכן לתובע כי מזה שנתיים ימים הוא סובל מנזילה חמורה של מים מהמרפסת לתוך דירתו ופניותיו לנתבעות או מי מטעמן לעניין זה זכו להתעלמות מוחלטת. בנסיבות העניין,  פנה התובע לנתבעות וביקש מהן לשאת בהוצאות הטיפול בבעיית הנזילה, אולם הן לא השיבו לפניותיו והתייחסו אליו בזלזול. בעקבות זאת פנה התובע למהנדס מר אליעזר גוכמן, אשר בדק את הדירה ונתן חוות דעת לעניין עלות תיקון בעיית הנזילה בסך של 61,248 ש"ח כולל מע"מ (להלן: "מומחה התובע" ו "חוות הדעת" בהתאם) . התובע חזר ופנה לנתבעות בדרישה לשאת בעלות התיקון לפי חוות הדעת, אולם משה נהג כלפיו באלימות פיזית ובעקבותיה  הוא הגיש תלונה במשטרה.

            התובע מפנה להוראת סעיף 3 להסכם, לפיו הוא אישר כי בדק את הדירה ואין לו כל טענה בדבר אי התאמה או פגם, אך לטענתו בעיית הנזילה אשר התגלתה בדירה היא פגם נסתר המוחרגת מהסעיף הנ''ל.

התובע טוען כי התנהלות הנתבעות מהווה העדר תום לב והטעייה במו"מ.

במסגרת התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעות בתשלום סכום חוות הדעת מטעמו, 61,248 ש"ח, פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם, 93,500 ש"ח, עוגמת נפש, 10,000 ש"ח, ובסה"כ 164,748 שח. אולם, במסגרת סיכומיו ביקש התובע לחייב את הנתבעות אך ורק בסכום חוות הדעת מטעמו והוא נטש דרישותיו ביחס ליתר ראשי הנזק הנטענים.

4.         לטענת הנתבעות, במהלך ביקור התובע בדירה יחד עם משה והמתווך ובטרם חתימת ההסכם, הוא שאל לפשר הפתח במרפסת ובתשובה  הודיע לו משה כי מדובר בטיפול בנזילה קיימת לדירת השכן אך אין לדעת אם הבעיה תוקנה, ולפיכך, ככל ויידרש תיקון נוסף, על הקונה לשאת בו.  התובע התקשר בהסכם על סמך מצג זה והוא אישר בסעיף 3 להסכם כי הוא בדק את הדירה, מצא אותה מתאימה לצרכיו ואין לו כל טענה או דרישה בקשר לפגם כלשהו. על אף זאת, משפנה התובע לנתבעות בדרישה לשאת בעלות הטיפול בבעיית הנזילה מהמרפסת, הוצע לו לבטל את ההסכם, אולם הוא דחה את ההצעה. הנתבעות מפנות לכך כי התובע הציע את הדירה למכירה במחיר גבוה משמעותית מהתמורה אשר שילם עבורה.

            בפי הנתבעות טענות לעניין עלות התיקון הנטענת בחוות הדעת.

ד י ו ן:

5.         בדיון אשר התקיים בתביעה העידו התובע, ומנגד, העידו נתבעת מס' 2, מר משה, המתווך ועו"ד שלמה יער בר אשר ערך את ההסכם נשוא התביעה.

6.         בסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/2, חזר משה על הגרסה הנטענת בכתב ההגנה מפני התביעה, באומרו:

" התובע ערך סיור בנכס בטרם הרכישה ביחד עם המתווך, ושאל לפשר פתח ענק שהיה במרפסת, שכוסה באופן חלקי, והיה ללא מרצפות, פתח שלא ניתן היה לפספס והושאר במצבו בכוונה ע"מ שלא ניתן יהיה לפספסו - רצ"ב תמונות מסומן 'א'.

עדכנתי את התובע כי מדובר בנזילה קיימת לשכן, ומאחר ולא היה ידוע אם הנזילה תוקנה במלואה, השארנו את הפתח, והסברתי לו שאם יידרש תיקון הרי שזה יהיה באמצעות ועל חשבון הקונה העתיד ...".